בית המקדש

נאמר בנבואת חגי: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". כלומר, מעלתו של בית המקדש השני גדולה ממעלת הבית הראשון, ולכן כבודו יהיה גדול יותר.
בתלמוד נחלקו רבותינו במה גדול הבית השני מן הראשון?
רב אמר: בבנין; היינו שהבית השני היה גבוה יותר.
ושמואל אמר: בשנים. כלומר שהבית השני עמד 420 שנה, לעומת הבית הראשון שעמד רק 410 שנה.
מחלוקת זו נעצה בהבדל ידוע בין שיטותיהם: רק בעדיף תמיד להיצמד למשמעות הלשונית, בעוד ששמואל מתחשב יותר בתוכן ובכוונת הדברים.
וכך גם בפסוקנו:

בדברי הנבואה שנאמרו לפי חורבן בית המקדש על אודות המצור שיוטל על ירושלים, מופיע אות וסימן מיוחד - "ברזל". יחזקאל הנביא אומר: "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל... והיתה במצור... אות היא לבית ישראל" - "שכך תבוא ירושלים במצור" (רש"י).
הסימן הוא ברזל, כי ברזל מורה על הרס וחורבן, הרג ואובדן. הברזל הוא שמקצר ימיו של אדם. מסיבה זו לא היה הברזל חלק מבניין בית המקדש. אפילו מלאכת סיתות אבני המקדש בכלי ברזל נעשתה אך ורק מחוץ למקום המקדש.

מי יבנה את בית המקדש השלישי?
מובא בספר הזוהר: בית המקדש ייבנה על ידי הקדוש ברוך הוא! מכאן כינויו "בנינא דקודשא בריך הוא". גם רש"י כתב בסגנון דומה: "מקדש העתיד שאני מצפין, בנוי ומשוכלל הוא, יגלה ויבוא משמים".
מאידך, הרמב"ם סובר שבית המקדש ייבנה על ידי בני ישראל: "משיח בונה המקדש". מסתבר, שדעתו של הרמב"ם מבוססת על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", המהווה מצוה מהקב"ה, וקיומה מוטל על בני ישראל, ככל המצוות כולן.
ניתן לתווך בין שתי הדעות הללו בכמה אופנים.
אחד מהם: הבנין ייבנה על ידי הקב"ה וירד ויבוא מן השמים, מלבד דלתות ושערי הבית אותם יעמידו בני ישראל.