מלך המשיח

מלך ישראל הוא לב העם. כשם שלא ייתכן קיומו של בעל-חי בלי לב, כך גם לא ייתכן קיומו של עם ישראל בלי מלך, שכדברי הרמב"ם - ליבו לב כל קהל ישראל".
משיח צדקנו מלך הוא, המלך המשיח. נמצא, שקיום עם ישראל תלוי וקשור במציאותו של המשיח.
*
בעת התפילה בחגים ובימים הנוראים, בעת פתיחת ארון הקודש להוצאת ספר התורה, מוסיפים ואומרים תפילה מיוחדת, הכוללת את המלים הבאות:
"ויתקיים בנו מקרא שכתוב: ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'".

משיח יזכה לנשמה הגבוהה ביותר. בלשון הקבלה נקראת נשמה זו "יחידה". אם ננסה לתאר מהי "יחידה" נוכל אולי לומר כך: מבחינה דקדוקית, כשאומרים "ראשון", ברור שבעקבותיו יבוא "שני" כלשהו. גם כשאומרים "אחד" - שאינו מחייב מספר נוסף - בכל זאת ייתכן שיבוא אחריו ה"שניים" וה"שלושה". אבל כשאומרים "יחיד נשללת כל אפשרות לדבר נוסף.
כך גם נשמת ה"יחידה". היא כה מאוחדת ודבוקה בקדוש ברוך הוא עד שניתן לומר כי זו מציאות אחת ו"יחידה". אין כאן רק חיבור בין שניים - הנשמה ובוראה - כי אם תלכיד אחד, יחידה אחת ממש.
*

בין שלושה-עשר עיקרי האמונה המופיעים בנוסח "אני מאמין" נמנית גם האמונה בביאת המשיח: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח... אחכה לו בכל יום שיבוא".
כלומר: אנו מאמינים בהופעת אדם, בשר ודם, שיוציא את עם ישראל מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה.
אמנם בתלמוד, מופיעה גם דעתו של רבי הלל שאמר: "אין משיח לישראל", "ה' בעצמו ימלוך עליהם ויגאלם". אלא שהגמרא דחתה את דבריו בתוקף, ופסקה: הגאולה תהיה על ידי משיח בשר ודם, כמפורש בנבואת זכריה "הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע", היינו שיבוא מלך צדיק, והוא יושיע את העם. ובאשר לדברי רבי הלל מוסיפה הגמרא ואומרת, יסלח לו ה' על דבריו.