ננס על גבי ענק

משל מעניין של גדולי ישראל מציג את דורנו כננס (גמד) העומד על גבי ענק. בעומדו על גבי הענק, מסוגל הננס, למרות קומתו הננסית, לראות למרחק רב, עוד יותר מהענק!
משל זה יכול לשמש הסבר לעובדה שדוקא דורנו יזכה לגאולה.
אנו עכדים לתהליך של "ירידת הדורות". בעבר היו צדיקים רבים, גדולים בתורה ובמצוות, ולמרות זאת לא זכו לגאולה. וכיצד זכה דורנו הנחות יותר מבחינה רוחנית, להיות דור הגאולה?
אלא שהדורות הראשונים הם בדוגמת ה"ענק", כמאמר רבותינו זכרונם לברכה - "ראשונים כמלאכים"; ואילו דורנו, הוא בדוגמת ה"ננס". אבל מאחר שלימוד התורה וקיום המצוות של דורנו "הננסי" בא אחרי העבודות וההשגים הרוחניים של הדורות הראשונים - "על גבי הענק", הרי שדוקא בדורנו יכולה להגיע לידי שלמות מלאכה זו בת אלפי השנים. ואמרו חכמינו זכרונם לברכה: "אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה".

לכאורה יש לשאול?: כשם שמבחינת הזכויות נחשב דורנו כ"רוכב על כתפיהם" של הדורות הקודמים, הרי לפי אותו היגיון יש להוסיף ולזקוף על חשבון דורנו גם את כל העבירות שנעשו במשך כל הדורות?...
אלא שזהו ההבדל בין הטוב ובין הרע. הרע איננו מציאות אמיתית. לאחר שהחוטא קיבל את עונשו או שעשה תשובה, שוב לא קיים הרע יותר כי אם חולף הוא ונגוז. הטוב, לעומת זאת, הוא נצחי, והוא מוסיף ומצטבר מדור לדור. נמצא אפוא, שדוקא בדורנו יש ריבוי עצום של טוב- הטוב שהצטבר במשך כל הדורות. ולכן דוקא בדורנו יפרוץ אוצר אדיר זה של הטוב - ויתגלה.

שיחת אחרון של פסח תשמ"ב; לקוטי שיחות חלק א', חג הפסח