תולדות - לעצור את חורבן בית המקדש

אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "כאשר הקול קול יעקב - אין הידים ידי עשו". כלומר: כאשר קולו של יעקב, קול התורה, נשמע, אין ל"ידי עשו" שליטה. לעומת זאת, כשקול התורה נחלש, עלולים ידי עשו לגבור. מחציתו השניה של התפגם כבר התממשה בחורבן ירושלים. וכמו שנאמר בירמיה: "על מה אבדה הארץ? על עזבם את התורתי".
גם בזמננו, אחרי החורבן, יש צורך להדגיש שקיומה של יורשלים תלוי בלימוד התורה. שכן, אף שלא ניתן, כמובן, למנוע את החורבן שהיה בעבר, אך הלא בידינו לבטל את עילת החורבן, ובכך גם למהר ולזרז את בנינה המחודש של ירושלים.
יתר על כן, רבותינו זכרונם לברכה אמרו: "כל דור שאינו נבנה (בית המקדש) בימיו - מעלין עליו כאילו נחרב בימיו". לפי זה, אין לראות את החורבן כדבר שאירע בעבר, כתופעה חד פעמית, שתוצאותיה נמשכות עד היום, אלא יש לחוש כאילו החורבן מתרחש עכשיו. ברגע זה, כביכול, חרב בית המקדש.
אם כן, מובן שמחובתינו ומאפשרותנו לא רק לבטל את עילת החורבן שאירע פעם אלא אף לעצור ולמנוע את החורבן הנוכחי. על ידי לימוד התורה מביאים להפסקת החורבן וממילא - לבנייתה מחדש של ירושלים.