ויצא - מלאכי שמירה ומלאכי כבוד

יעקב עזב את בית אביו והלך לחרן, לביתו של לבן בן דודו. עשרים ואחת שנה שהה יעקב בבית לבן הרמאי - סביבה שהקשתה עליו את קיום התורה והמצוות, ובעיקר, את חינוך ילדיו. ואף על פי כן, דוקא בניכר הצליח להקים את שנים עשר השבטים, דור הולך בדרך הישר ונאמן לה' ולתורתו.
הכח לעמוד בקשיי הגלות ניתן לו ממלאכי ארץ ישראל. טרם יציאתו לחרן ליווהו מלאכי ארץ ישראל, שמרו עליו ונסכו בו כח ויכולת להשרות את אוירת ארץ ישראל גם בגולה של חוץ לארץ.
לאחר שהצליח יעקב במשימה ושב לארץ ישראל, שוב באו לקראתו מלאכי ארץ ישראל להכניסו לארץ, ככתוב: "ויעקב הלך לדרכו - ויפגעו (פגשו) בו מלאכי אלוקים". אך הפעם הופיעו לא כמלאכי שמירה אלא כמלאכי כבוד...
גם אנו, מטרת הימצאותנו בגלות היא לברר ולזכך את העולם. להביא את קדושת ארץ ישראל ולהשרותה גם בחוץ לארץ. הכוחות הדרושים לעבור בהצלחה את קשיי הגלות ניתנו לנו קודם היציאה לגלות - אלו הם "מלאכי השמירה". אך כעת, בעמדנו בסיומה של הגלות, כאשר העולם כבר עומד מוכן ומזומן לגאולה, שוב אין תפקידם של המלאכים להעניק לנו כוחות לפעול בגלות. כיום נושאים ה"מלאכים" עבורנו כוחות לחוש במשק כנפי הגאולה. אין אלו עוד "מלאכי שמירה" אלא "מלאכי כבוד", הבאים אלינו מארץ ישראל להכיננו אל הכניסה אליה בבוא הגאולה.