אחד המקרים שהגיעו אלינו למערכת "אגרות הרבי מליובאוויטש", היה איש צעיר מכפר- סבא, בשם מנחם. מנחם סיפר שלא מכבר התגלתה אצלו המחלה הממארת והוא מבקש ברכת הרבי לרפואה שלימה באורח של ניסים ונפלאות, שכן הוא עובר טיפולים ולמרות זאת מצבו קשה ביותר.
לאחר שנוסחה הבקשה והוכנסה לאגרות הקודש, הקריא לו הרב שחר את מענה הרבי באגרות הקודש: הרבי מיקד את דבריו בנושא התפילין.
- האם אתה מניח תפילין? שאל הרב לאחר שסיים את קריאת האגרת.
- לא. ענה מנחם.
- הרבי עונה לבקשת הברכה שיש להניח תפילין בכל יום חול...הסביר הרב שחר.
למרות שלא ידע איך עושים ומה עושים, קבל על עצמו מנחם הנחת תפיליו ללא כל היסוס והזדרז לבית חב"ד המקומי כדי לרכוש אותם. לאכזבתו, המקום היה סגור. מנחם לא ויתר וברר על בית חב"ד בקרבת מקום. בסופו של חיפוש הגיע לבית חב"ד ברעננה שם קנה זוג תפילין, קבל הדרכה כיצד להניחם ויצא שמח כשניצוץ של תקווה מאיר את לבו.
הוא בישר לרב שב"ה הוא מתחיל להניח תפילין כל יום.
שנתיים עברו מאז ולמערכת לא היה כל קשר עם מנחם. והנה בסופם של עשרת ימי תשובה, ערב יום הכיפורים, מקבל הרב שחר ידיעה - מנחם מכפר סבא מגיע עם חברים לקיים מנהג כפרות...
הרב שחר, שלא פגש את מנחם מעולם, התרגש למשמע הבשורה המשמחת. מנחם הגיע עם שניים מחבריו, אף הם מרואי הניסים באגרות הקודש. כשנפגשו סוף- סוף, ניגש מנחם לקראת הרב כשחיוך ממלא את פניו וכשהוא מסמן באצבעות ידיו V – סימן לנצחון.
- שנתיים בריא! הוא מכריז.
- זה שנתיים שאני מניח תפילין וב"ה יצאתי לגמרי מהמחלה. לחיים ולברכה!