תפילת לחש בקול רם

בתפילה נמשלה לסולם, "סולם התפילה". כשם שבסולם ישנן שליבות שעל ידן יכול האדם לעלות ולהגיע למקום גבוה, כך גם עלך ידי התפילה.
באופן כללי נחלקת התפילה לארבעה שלבים ומעלות. השלב הרביעי והגבוה ביותר נקרא "תפילת העמידה" (תפילה שמונה עשרה). בתפילה זו עומד האדם, תוך התבטלות מוחלטת לבורא העולם, כעבד העומד בפני אדונו.
מסיבה זו צריכה תפילה זו להיאמר בלחש, כאות להתבטלות ולהתאחדות בין היהודי לבוראו.
אומר על כך אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן: אכן, כך נוהגים אנו בזמן הזה. אך כשתבוא הגאולה תיאמר תפילה זו בקול רק. זאת משום שעם ישראל יתעלה למדריגה גבוהה יותר, כך שגם כאשר יתפלל בקול רם לא יפריע הדבר לעוצת ההתבטלות לקדוש ברוך הוא. אדרבה, דוקא באופן זה תרומם התפילה את האדם לרמה גבוהה יותר.