אחד מיעוודי הגאולה שנאמרו על ידי הנביא ישעיהו, מופיע בפסוק: "והיה אור הלבה כאור החמה".
כלומר, בזמן הזה מקבלת הלבנה את אורה מן השמש, אך לה אין אור עצמי. בזמן הגאולה תתעלה הלבנה ותשווה לאור השמש. אז לא תיזקק עוד הלבה לאור השמש, והיא תאיר מעצמה.
אף ישראל, שנמשלו ללבנה, כמוהם כלבנה. גם כיום כאשר עדיין לא זכינו לגאולה, מאיר כל יהודי באור קדושה מיוחד הנסוך עליו מאת ה' ("השמש"). אלא שאין להשוות את הקדושה המשתקפת בעם ישראל למקור הקדושה עצמו - הקדוש ברוך הוא.
אך בבוא הגאולה, יתאחד עם ישראל באופן מולחט עם הבורא, עד כדי כך שכל יהודי יקרין את אור הקדושה באופן נעלה כל כך - כקדושתו של הקדוש ברוך הוא עצמו.