המצווה שתכריע את הכף

כשאומרים ליהודי, שעל ידי מעשיו יכול הוא לזרז את ביאת הגאולה, שואל הוא לפעמים בתמימות: כיצד זה ייתכן?! עם ישראל כולו ממתין כבר קרוב לאלפיים שנה שתבוא הגאולה, ובמשך הזמן הזה נעשו כל כך הרבה דברים טובים ונעלים; אם כל זה לא הספיק לגרום להבאת הגאולה, מה ההיגיון שדוקא "אני הקטן" אצליח בכך? ובכלל - שואל הוא - איזו השפעה יש למעשה קטן של אדם יחיד על העולם כולו?
התשובה על כל מופיעה בדברי הרמב"ם בספרו "יד החזקה" בהלכות תשובה: "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב: חטא חטא אחד - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה; עשה מצווה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". כלומר: על האדם לחשוב כאילו כל העולם מונח כרגע על כף המאזניים, וכל מעשה קטן יכול להכריע את הכף לטובה, או להיפך, חס ושלום.
כשנתבונן בכך, נבין עד כמה חשובה השתתפותנו האישית במעשים טובים לזירוז הבאת הגאולה. אף אחד מאיתנו אינו יודע מה חסר עדיין כדי שהגאולה תבוא, וייתכן מאוד שדווקא המעשה הקטן שלי ושלך הוא הוא שיכריע את הכף.