יעקב אבינו לא מת

"יעקב אבינו לא מת" (מס' תענית ה' ב')
רש"י: מה שחנטוהו וקברוהו משום ש "סבורים היו שמת אבל חי היה".
הרי"ף כתב: "כח הנפש נשאר בגופו של יעקב ולא נפרדה הנפש מעל הגוף".
באלשיך פ' ויחי: "יעקב היה כמו שנתעלף, שעדיין כל כוחות נפשו ורוחו ונשמתו דבוקים בו בעצם".
האור החיים הקדוש פירש כי יוסף נישק את אביו יעקב לאחר מיתתו למרות שטומאת המת פוגמת בנפש הנושקת אלא שיעקב חי היה והיה כישן ונרדם.
הרבי מסביר שיעקב אבינו לא מת משום שאינו מוגדר בגדרי הבריאה והטבע, אלא הוא למעלה מגדרי הבריאה.

משה רבינו לא מת
"משה אמת ותורתו אמת". כשם שהתורה נצחית כך משה שנבחר למסור את התורה הוא נצחי. וכשם שאומרת הגמרא: לא מת משה, כתיב הכא וימת שם וכתיב התם ויהי שם עם ה', מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש (מסכת סוטה י"א ב').
כלומר הגמרא לומדת בגזרה שווה: מה שם, בהר סיני, משה עומד ומשמש נשמה בגוף, אף במצב של 'וימת שם משה' הוא עומד ומשמש נשמה בגוף, ולא מת מיתה כפשוטה חלילה.
כמו כן הזהר אומר במפורש ש'משה רבינו לא מת' רק נדמה להם שמת.

דוד מלך ישראל חי וקיים (מסכת ראש השנה כ"ד א')
מן הפסוק "יחי אדוני המלך דוד לעולם" (מלכים א פרק א פס' לא), למדים על נצחיותה של מלכות דוד, אף כאשר היא באה בהעלם ובהסתר.
וכפי שאמר הרבי הרש"ב (הרבי החמישי של חב"ד): "דוד מלך ישראל חי וקיים, זה היה הבעל שם טוב והמגיד והרבי וכך יהיה לנצח... שהרי אנו באים מדוד, יהיה זה לנצח עד משיח.
וכדברי חז"ל: " ...משיח בן דוד שעתיד להתגלות במהרה בימינו, אומר לו הקדוש ברוך הוא ...שאל ממני דבר ואתן לך... אומר לפניו: "רבונו של עולם! איני מבקש ממך אלא חיים! אומר לו הקב"ה: "כבר נתנבא עליך דוד אביך שנאמר: "חיים שאל ממך – נתתה לו אורך ימים עולם ועד!!!

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח חי וקיים לעולם ועד!!!
כששאלו את הרבי למה מתכוון כשמדבר על האדמו"ר הקודם לאחר הסתלקותו אמר הרבי נשמתו בי. כלומר כשמדבר על אדמו"ר הקודם רומז הרבי על עצמו.
וכך אמר על אדמו"ר הקודם לאחר הסתלקותו:
- "הרבי נמצא איתנו כבעבר. הוא נמצא בחדרו ושומע אותנו מתוועדים כאן" (תורת מנחם א' עמ' 26).
- "גם עכשיו נמצא הרבי איתנו בגשמיות" (תורת מנחם א' עמ' 18).
- "והמאורע שאירע כו' – אינו אלא לעיני בשר שלנו, ואינו אלא נסיון בלבד אחד הנסיונות של חבלי משיח שצריכים להיות קודם ביאת גואל צדק, שכל עניינו הוא שמעלים ומסתיר על האמת".

וכך אומר הרבי ורומז במפורש על עצמו:
- ... כפי שמגלה את עצמו "בקרבנו" ע"י "נביא אקים להם גו' כמוך", נשיא הדור שהוא הכל,צדיק יסוד עולם, על דרך אבן השתיה – שנמצאת במקום מסויים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים אפילו לא השינוי דגניזה כהארון שנגנז וכיו"ב, על דרך שופט ונביא שקיים נצחי בכל דור כסימן לגילוי אלוקות בעולם באופן תמידי – שממנו הושתת כל העולם כולו. (שיחת הרבי, ש"פ שופטים התנש"א).

- "החידוש של דורנו – הדור התשיעי (לבעש"ט) – גם לגבי הדור שלפני זה (הדור של הרבי הקודם) מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, הרי ה"בא אל פרעה" לא היה בתכלית השלימות (האורות הכי גבוהים לא התגלו פה למטה) היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף ... משא"כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה – הנה תומ"י "נתלו המאורות"... מתווספת שלימות נעלית יותר .... באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות את גילוי (האורות הכי גבוהים) עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד... וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאתי תצא"... באים מיד לתכלית השלימות, נשמות בגופים בלי שום הפסק כלל, בגאולה האמיתית והשלימה" (משיחת פ' בא התשנ"ב)