שתי תקופות בימות המשיח

כתב הרמב"ם בהלכות מלכים: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית. אלא, עולם כמנהגו נוהג".
כלומר, שימות המשיח לא יביאו לידי שינוי מנהגו של עולם. ואם כן, יש לשאול: קביעה זו אינה תואמת כלל למקורות אחרים בתורה, מהם עולה כי יהיו אז נסים ונפלאות, וכפי שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "עתידין אילנות סקר להיות עושים פירות"!
גם בתורה ישנה הטחה "והשבתי חיה רעה מן הארץ" - חיות רעות לא יזיקו. והרי אלו הם ייעודים המהווים שינוי במנהגו של עולם!
יתר על כן: אחד משלושה עשר עיקרי האמונה הוא - האמונה בתחיית המתים! ולא עוד, אלא שהרמב"ם עצמו כתב שבימות המשיח יחיו המתים. והרי זה בוודאי נס מאין כמוהו, החורג לחלוטין מגבולות הטבע?!
התשובה לסתירות אלו, כביכול, נעוצה בהבחנה פשוטה בין שתי תקופות שונות בימות המשיח:
התקופה הראשונה, לא יהיה בה שינוי ממנהגו של עולם. משיח יביא לשלימות התורה על ידי בנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל, כך שבני ישראל יוחלו ללמוד תורה מתוך מנוחה גמורה וללא הפרעות מאומות העולם. זהו ביטול השעבוד של עם ישראל לאומות העולם. נסים ונפלאות אינם חלק מתקופה זו.
התקופה השניה, בה יקויימו ייעודי והבטחת התורה כפשוטם: לדוגמה, אילנות סרק יתנו פרי; חיות רעות לא יזיקו; אז גם יחיו המתים. אלו הם אכן חידושים במעשה בראשית, נסים ונפלאות ושינויים במנהגו של עולם.