רצונו של ה' בציווי זה היה שאברהם ילך ויקנה לעצמו את ארץ ישראל. ואכן, בשמעו את ציווי ה' הלך אברהם לארץ ישראל והתהלך בה לארכה ולרחבה. בהליכה זו הוא קנה אותה לו ולבניו לעולם.
אך גם כיום, יותר מ-3300 שנה אחרי שנקנתה לנו הארץ, ממשיכים אנו לקרוא מדי שנה על אברהם ועל ציווי ה' האומר "לך לך... אל הארץ אשר אראך". מכאן, שציווי זה תקף גם בזמננו, ויש בו בשורה ומשמעות גם לגבינו.
מבלי הבט על כך שארץ ישראל ניתנה לנו כבר לפני אלפי שנים, וגם עברנו בה תקופות מפוארות של שני בתי המקדש, כאשר ישב העם כולו על אדמתו - הרי לפנינו ציווי מחודש של "לך לך... אל הארץ". "לך לך" לקראת תקופה חדשה ונפלאה לאין ערוך של "כל יושביה עליה" - על הארץ.
בתקופת המשיח הקרבה ובאה, יחיו יהודי ,כל הדורות כולם על ארץ ישראל שלימה ומורחבת - על ידי שלוש הארצות החדשות שיתווספו לה על פי הבטחת התורה. ארצות "הקיני הקניזי והקדמוני" שעל נהר פרת.